מאמרים

אמנות לחימה לא רק...

כשחושבים על אמנות לחימה, הרבה פעמים חושבים על משהו מאוד אלים.

משהו שאולי חלקנו לא היינו רוצים שהילדים שלנו יחשפו אליו.

לפעמים אני נתקל במורים אחרים לאמנויות לחימה שונות אשר חושבים שרק אמנות מסויימת יש בה ערכים אשר הופכים את האנשים לטובים יותר.

בעיני, אמנויות לחימה בכלל, וקראטה בפרט (אותו אני לומד מעל 30 שנים, ומלמד מעל עשור) מלמדות כלים לחיים וכישורי חיים שהם הרבה מעבר להגנה עצמית או תגובה לאלימות כלשהי. באופיה הבסיסי, אמנות לחימה מלמדת דווקא אודות קבלת השונה, מלמדת איך לא לוותר, לרכוש יותר שליטה עצמית, לכבד את עצמך ואת סביבתך, וערכים של סדר, עזרה לזולת, אדיבות, נתינה, אחריות, משמעת, סבלנות ועוד. לערכים רבים אלה התלמידים נחשפים במהלך השיעורים והאימונים.

אגרוף, בעיטה, הפלה, הטלה, בריח, חניקה... אכן יכולים להיות מאוד אלימים, אך יכולים להיות גם רכים ונהדרים, במידה ויבוצעו בצורה הנכונה, עם שליטה עצמית, תוך כבוד ושמירה על בן הזוג לשיעור. אם תלמיד לא נוהג בשליטה עצמית, הוא עלול לפגוע בשותף שלו לשיעור, אף יותר מבדרך אחת. אולי יפגע בו פיזית, אך אולי יפגע בו גם נפשית. יגרום לתלמיד רתיעה להמשיך ולהתאמן, דבר שיוביל לאיבוד הבטחון העצמי ויתכן אף שיגרום לשרשרת של דברים שליליים שיקרו לאותו תלמיד פגוע. באותה המידה, תלמיד אשר חווה הצלחה בתרגול ויודע שבן הזוג שלו שומר עליו וקשוב לו בזמן התרגול, בטחונו העצמי עולה ומעגל חיובי של דברים יכולים להתפתח משם.

לדעתי, למורה/ מדריך יש אחריות גדולה מאוד על היכולת של התלמיד/ה ללמוד (לא) רק את הצד של ההגנה העצמית שבאמנות הלחימה, אלא ללמד את התלמידים גם את מה שמעבר לכך. הרי זה נמצא שם ממילא, בדמות "ערימת" ערכים כל כך חשובה ומשמעותית, מונחת לה בפתחו של כל דוג'ו (מקום בו מתאמנים באמנות לחימה), וכל שעל המורה/ מדריך לעשות הוא לקחת את אותה "ערימת" ערכים ולמצוא דרך לשזור אותה בתוך השיעור בכדי שהתלמידים יקבלו את הערכים בצורה נעימה ויוכלו להפנים וליישם אותם בקלות יחסית.

היום דיברתי עם חבר ומורה בתחום אמנויות הלחימה. למעשה, השיחה איתו גרמה לי לכתוב. הוא ציין בפני שאמנות אחרת ממה שהוא מלמד אינה מייצגת את מה שהוא מעוניין להעביר לתלמידיו ברמה הערכית. למרות שאני מסכים איתו, מצאתי את עצמי מסביר לו שיש לו אפשרות לחולל שינוי. להסביר וללמד את אותם מדריכים של כל אמנות אחרת את מה שהוא מרגיש ויודע שניתן ללמד דרך שיעור באמנויות לחימה, ובכך ישפיע לא רק על אותו מורה/ מדריך אלא גם על כל הדורות הבאים של חניכיו שילמדו אצל אותו מדריך.

רבות הפעמים בהן אנו, כמורים לאמנויות לחימה, רוצים למצוא את הדרך לבדל את עצמינו מאחרים כדי לתת לעצמנו יתרון מול המתחרים בתחום (ויש הרבה תחרות בתחום אמנויות הלחימה). למרות זאת, לדעתי, אנו צריכים להבין את הכוח ואת הזכות שיש לנו כדי להשפיע. להשפיע על תלמידינו, וגם על סביבתנו. אם נהיה טובים מספיק, כי אז לא יהיה לנו ממה לחשוש ונוכל לחלוק ידע בצורה שתקדם את כל התחום למקום אשר נתפש אצל כלל האוכלוסיה כתחום יותר ערכי ופחות אלים.

לסיכום, השפעתו של המורה לאמנות לחימה על התלמיד כה גדולה, שעליו לעשות את המירב בכדי להשפיע עליו לטובה, לא רק בתחום ההגנה העצמיתוהכושר, אלא גם בשאר תחומי החיים. כל זאת ללא קשר לאמנות הלחימה אותה הוא מלמד.

מתוך הספר ימי שלישי עם מורי