מאמרים

שני מפתחות מרכזיים

באימון ילדים ישנם שני מפתחות עיקריים להצלחה - סבלנות והתמדה.

בכדי להצליח כל הנוגעים בדבר צריכים להתחייב לכך - ההורים, התלמיד/ה וגם המורה.
תלמידים רבים מגיעים עם חששות, ביישנות, ורתיעה ממשהו אותו הם אינם מכירים.
הורים רבים מגיעים עם הילדים שלהם בציפייה שהילד יכנס לפעילות כאילו הוא עושה אותה מהיום שנולד וירגיש בה בנוח. ובכך יאפשר להם להתפנות לפעילויות אחרות (סלולרי, עבודה, קניות וכו')

הדרך לגשר על הפער הזה דורשת מהצדדים המבוגרים בתהליך לנהוג באופן הבא:
- סבלנות רבה והכלה מצד ההורים, בנוסף לעידוד מתמיד להתשלבות הילד בפעילות (לפני ואחרי השיעור). להתמיד ולהגיע לפעילות גם אם הילד לא מראה התלהבות לצאת מהבית. במיוחד אם כל פעם שיוצא מהשיעור (גם אם לא השתתף בו) חוזר על מה שעשה/ראה בשיעור.
כי בסופו של דבר התמדה מביאה לתוצאות.
במידה והילד מבין שאם הוא אומר שלא רוצה ללכת וההורה מוותר לו, אז הילד לומד שקל לוותר וזה גם מה שיעשה בעתיד. אבל אם ההורה לוקח את הילד בכל מקרה, יושב עם הילד, צופה בשיעור (ולא בסלולר) ולאחר מכן מדבר עם הילד על השיעור, אז אפשר יהיה להגיע לתוצאות.
- סבלנות, הבנה והכלה של המדריך לתלמיד/ה לכך שישנו זמן הסתגלות ושצריך להיות קשוב לצרכים של התלמיד/ה. בנוסף סבלנות והדרכה להורים במידת הצורך, כדי לעזור להורים (לא ממקום ביקורתי) לעזור לילד להצליח.

אני גם מאפשר להורים בקבוצות הגן (בתחילת השנה במידת הצורך) להיות עם הילד על המזרן ואפילו לתרגל עם הילד עד שהילד "ישחרר" את ההורה.
תהליך "השחרור" צריך לבוא מהילד ולא מההורה.
ככל שההורה "ידחוף" וידרוש שהילד ישחרר אותו "תראה את כולם" "תן לי ללכת" וכדומה, הילד יחזיק בהורה חזק יותר.
יתכן שבהתחלה זה יהיה קצת קשה ואולי אף מביך להורה, אבל המאמץ שווה את זה ביותר.
לכן חשוב שהשחרור יגיע מהילד.

לסיכום - דברו עם הילד//ה שלכם.
תעודדו אותם להגיע לשיעורים.
תסבירו להם למה זה חשוב, אבל לא רק בדרך לשיעור, אלא כל השבוע.
תראו להם כל הזמן את השיפור וההתקדמות שלהם .
אם נשארתם לשיעור תצפו בשיעור ובילד//ה שלכם (ולא בספרסלולר) כדי שתוכלו לדבר איתם על השיעור, ועל מה שחוו - הצלחות, כשלונות והתמודדות עם הדברים.
אל תתנו להם לוותר לעצמם.

נתראה על המזרן