מאמרים

למה התחלתי להתאמן בקראטה?

הסיבות בגינן התחלתי להתאמן בקראטה

כששואלים אותי את השאלה למה התחלת להתאמן בקראטה? אז התשובה הראשונה שלי היא בגלל אחים שלי שהיו מכים אותי.
אבל האמת היא שיש סיבות שונות שמעבר לאחים הגדולים שהכו אותי.
הראשונה היא - אחד מהאחים הגדולים שלי התאמן קראטה תקופה מסויימת, מה שגרם לי לרצות גם ללמוד כדי להצליח להתמודד מולו.
סיבה שנייה היא - הייתי רזה מאוד וחלש פיזית, ולמרות זאת הייתי הולך מכות כמעט על בסיס יומי בבית הספר, משום שילדים הם עם אכזר והייתי חייב לשמור על כבודי. אמא שלי ז"ל חשבה שיהיה זה נכון בשבילי ללמוד להגן על עצמי ולחזק את גופי.
סיבה שלישית היא - הייתי ילד היפראקטיבי. באותה תקופה עוד לא המציאו את המושג, או שעדיין לא היה שגור בפי כל אחד כמו היום. היה צורך בפעילות גופנית שתעזור לי להוציא אנרגיה.

באותה התקופה לא היה מבחר גדול של אמנויות לחימה במקום בו גדלתי, אז קראטה הייתה אמנות הלחימה שנבחרה.

התחלתי בכיתה ב' אצל מורה מסויים, והפסקתי אחרי מספר חודשים. הגישה לא התאימה לי.
בכיתה ה' התחלתי להתאמן אצל מורה אחר בסגנון אחר (שורין ריו). עם המורה הזה נשארתי עד אחרי הצבא. עד היום אני לומד ומלמד את סגנון הקראטה הזה.

אחרי הצבא טסתי לארה"ב ושם חיפשתי מורה שמלמד את סגנון השורין ריו אותו למדתי.
חיפשתי הרבה מאוד עד שהגעתי למורה שלי, רוזאטי האנשי, שהוא המורה שלי עד היום. 18 שנים שאני איתו!

למה המשכתי להתאמן בקראטה?

אחת הסיבות המרכזיות שבגינה נשארתי בקראטה, היא העובדה שהבנתי שאני יכול לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר מאשר במסגרות אחרות, בהן היה לי קשה (בית ספר היא דוגמא אחת).
בדוג'ו הבנתי שאני יכול ומצליח להתקדם בזכות המאמץ שלי, שאני יכול להתגבר על קשיים, על פחדים ובעיקר להתגבר על עצמי.
הידע שרכשתי נתן לי המון ביטחון עצמי, ובהמשך הדרך גם מעמד. הייתי תלמיד בכיר ויכולתי לעזור לאחרים להתקדם ולהצליח.
בדוג'ו הרגשתי בבית. מקום מפלט מהעולם שהיה לי קושי להתמודד איתו. מקום בו מעריכים ומכבדים אותי. מקום בו אני יכול לעזור לאחרים להיות טובים יותר.
מקום שמכריח אותי (במובן הטוב של המילה) להתנהג בצורה מכובדת עם הסביבה, ולא להיות הפרא שהייתי מחוץ לדוג'ו.
הקראטה בהחלט היווה דרך חיים בשבילי די מתחילת הדרך, ועדיין.

מה אני ממליץ?

המלצתי היא ללכת ולבחון מורים שונים לאמנויות לחימה שונות.
להתרשם מהקבוצה, מהמדריך, מהדוג'ו, מהאווירה וכמובן לחיבור שלכם לכל הנאמר.
אחרי בחרתם את המקום שמתאים לכם, תתמידו!
עם השנים גיליתי שהדבר הקשה ביותר באמנויו לחימה זה להתמיד.

כילד/ה יש הרבה גירויים מסביב והיום רוב ההורים בוחרים לא לדחוף את הילדים אלא לוותר להם. אז פעמים רבות יוצא שלילד/ה פתאום אין חשק, והוא מפסיק להגיע. ההורים במקום לדחוף קדימה ולעודד את הילד/ה ללכת לפעילות שתורמות לו הרבה, מוותרים לו.

כנער/ה הגירויים רק גדלים... חיי החברה תופסים מקום משמעותי יותר ויש צורך להשקיע בלימודים יותר מבעבר. הרבה פעמים זה גורם לנער/ה לקחת הפסקה ולעיתים אף להפסיק להגיע לשיערי הקראטה.

כבוגרים המחוייבויות גדולות מאוד! לימודים, עבודה משפחה...

תתמידו!
ותצליחו =)

אורי וולף

הסיבות בגינן התחלתי להתאמן בקראטה

כששואלים אותי את השאלה למה התחלת להתאמן בקראטה? אז התשובה הראשונה שלי היא בגלל אחים שלי שהיו מכים אותי.
אבל האמת היא שיש סיבות שונות שמעבר לאחים הגדולים שהכו אותי.
הראשונה היא - אחד מהאחים הגדולים שלי התאמן קראטה תקופה מסויימת, מה שגרם לי לרצות גם ללמוד כדי להצליח להתמודד מולו.
בנוסף הייתי רזה מאוד וחלש פיזית, ולמרות זאת הייתי הולך מכות כמעט על בסיס יומי בבית הספר, משום שילדים הם עם אכזר והייתי חייב לשמור על כבודי. אמא שלי ז"ל חשבה שיהיה זה נכון בשבילי ללמוד להגן על עצמי ולחזק את גופי.
באותה התקופה לא היה מבחר גדול של אמנויות לחימה במקום בו גדלתי, אז קראטה הייתה אמנות הלחימה שנבחרה.

התחלתי בכיתה ב' אצל מורה מסויים, והפסקתי אחרי מספר חודשים. הגישה לא התאימה לי.
בכיתה ה' התחלתי להתאמן אצל מורה אחר בסגנון אחר (שורין ריו). עם המורה הזה נשארתי עד אחרי הצבא. עד היום אני לומד ומלמד את סגנון הקראטה הזה.

אחרי הצבא טסתי לארה"ב ושם חיפשתי מורה שמלמד את סגנון השורין ריו אותו למדתי.
חיפשתי הרבה מאוד עד שהגעתי למורה שלי, רוזאטי האנשי, שהוא המורה שלי עד היום. 18 שנים שאני איתו!

למה המשכתי להתאמן בקראטה?

אחת הסיבות המרכזיות שבגינה נשארתי בקראטה, היא העובדה שהבנתי שאני יכול לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר מאשר במסגרות אחרות, בהן היה לי קשה (בית ספר היא דוגמא אחת).
בדוג'ו הבנתי שאני יכול ומצליח להתקדם בזכות המאמץ שלי, שאני יכול להתגבר על קשיים, על פחדים ובעיקר להתגבר על עצמי.
הידע שרכשתי נתן לי המון ביטחון עצמי, ובהמשך הדרך גם מעמד. הייתי תלמיד בכיר ויכולתי לעזור לאחרים להתקדם ולהצליח.
בדוג'ו הרגשתי בבית. מקום מפלט מהעולם שהיה לי קושי להתמודד איתו. מקום בו מעריכים ומכבדים אותי. מקום בו אני יכול לעזור לאחרים להיות טובים יותר.
מקום שמכריח אותי (במובן הטוב של המילה) להתנהג בצורה מכובדת עם הסביבה, ולא להיות הפרא שהייתי מחוץ לדוג'ו.
הקראטה בהחלט היווה דרך חיים בשבילי די מתחילת הדרך, ועדיין.

מה אני ממליץ?

המלצתי היא ללכת ולבחון מורים שונים לאמנויות לחימה שונות.
להתרשם מהקבוצה, מהמדריך, מהדוג'ו, מהאווירה וכמובן לחיבור שלכם לכל הנאמר.
אחרי בחרתם את המקום שמתאים לכם, תתמידו!
עם השנים גיליתי שהדבר הקשה ביותר באמנויות לחימה זה להתמיד.

כילד/ה יש הרבה גירויים מסביב והיום רוב ההורים בוחרים לא לדחוף את הילדים אלא לוותר להם. אז פעמים רבות יוצא שלילד/ה פתאום אין חשק, והוא מפסיק להגיע. ההורים במקום לדחוף קדימה ולעודד את הילד/ה ללכת לפעילות שתורמות לו הרבה, מוותרים לו.

כנער/ה הגירויים רק גדלים... חיי החברה תופסים מקום משמעותי יותר ויש צורך להשקיע בלימודים יותר מבעבר. הרבה פעמים זה גורם לנער/ה לקחת הפסקה ולעיתים אף להפסיק להגיע לשיערי הקראטה.

כבוגרים המחוייבויות גדולות מאוד! לימודים, עבודה משפחה...

תתמידו!
ותצליחו =)